אמסטרדם
אנחנו יודעים על מה אתם חושבים באופן מיידי: התעלות היפיפיות, המאכלים עטורי כוכבי המישלן, המוזיאונים מלאי ההיסטוריה. ומי לא ירצה להצטלם ליד פסל שעווה של אנג’לינה ג’ולי ולעשות פרצוף מצחיק?
סתם. וואו… וואו. ממש סתם.
הדבר היחידי שעולה לכם בראש הוא וויד – בכל צורותיו, משמנים, לחשיש, לפרחים צבעוניים. אתם כבר מדמיינים את עצמכם מסתובבים פצוצים ברחובות ודופקים סאבווי באורך רגל ואז קרפ בגודל של פיצה. ואולי, אם נשאר לכם כוח, כמה פטריות וסיבוב בוונדלפארק כשהעצים הופכים לשיחים, והפרצופים הופכים לסוסים, ואתם במקום אחר, אחר ונפלא.
והאם הייתם מריירים על אמסטדרם באותה הצורה, אם וויד לא היה חוקי?
התשובה היא: חד וחלק לא.
בלי וויד, אמסטרדם היתה הופכה לגרסה הפחות טובה של ונציה, והיותר טובה של יוון. וכל אלו בסדר, אבל לא סיבה מספיק טובה כדי לנסוע לאנשהו בקטע סחי ולהיות מבולבל לגבי ההרגשה המוזרה בין כמה ששוודיה שם, מול כמה שגרמניה שם. וללכת למוזיאון עם זקנים.
עכשיו כשאנחנו מצליחים לראות איך זה כשמוציאים את כל הצבע והטירוף מאמסטרדם…
דמיינו שהיינו מזריקים לתל-אביב את אותו הצבע שהיא אף פעם לא זכתה לו.
אתם קולטים? אתם קולטים מה היה יכול להיות כאן?
בדומה לאמסטרדם שבהולנד, המון מדינות בעולם המערבי חולקות את החלום, בצורה ישירה יותר ופחות, מאי הפללה, עד למגבלות על כמות אישית והיתרי גידול.
הוכח שאכיפה נגד מריחואנה רק מגבירה פשיעה, ולא מטיבה כלכלית עם המדינה. במיוחד כשאחוז גדול מאוד מאזרחי המדינה הם בעצם “פושעים”.
מויקיפדיה: “כלכלן באוניברסיטת הרווארד, ג’פרי מירון, העריך כי סיום המלחמה בסמים יוסיף כ-76.8 מיליארד דולר לכלכלת ארצות הברית רק בשנת 2010 הוא מעריך כי הממשלה תחסוך 41.3 מיליארד דולר לאכיפת החוק והממשלה תרוויח הכנסות מיסים עד 46.7 מיליארד דולר.” שימו לב שזה בדולרים, כן?
עוד נאמר: “נכון לחודש מאי 2021 שוק הקנאביס העולמי שווה מעל 74 טריליון דולר”.
ובישראל: “שוק הקנאביס הבלתי חוקי מגייס כ-2.5 מיליארד שקל בשנה בישראל. לפי המכון, לגליזציה והטלת מס על הקנאביס בשיעור דומה לזה המוטל על סיגריות ואלכוהול ברחבי המדינה תניב הכנסות בהיקף של כ-1.6 מיליארד שקל בשנה. מידי שנה מדינת ישראל מוציאה כ-700 מיליון שקל על אכיפה, שיטור, כליאה ובתי משפט בהם עשרות אלפי תיקים פליליים נפתחים מדי שנה נגד אזרחים אשר נתפסו במקום ציבורי עם כמות קטנה של קנאביס.”
עכשיו קחו לינק לסט מצתי קליפר מטורפים כדי להדליק איתם נר בגלל שזה עצוב.
אז איפה אנחנו בהשוואה?
נכון, התקדמנו. התקדמנו המון אפילו, אבל הדרך לאור עוד ארוכה. פלטפורמות הרכישה השתפרו, השירות והמיתוג עלו לרמה של “ללין”, חוק האי הפללה נכנס, והפסקנו לפחד. כשאפשר להגיד שבמקומות מרכזיים בארץ, הרשויות כבר לא לוקחות ומחפשות ברצינות “פושעי קנאביס”, שזה מטורף.
אבל חוץ מהטבה מקומית, עדיין לא הגענו ליצירת תרבות בסיסית סביב הצמח האהוב שלנו.
איך העולם שלנו יראה כשתרבות הקנאביס תתאפשר?
לאוהבי מוזיקה, יש קונצרטים. לאוהבי אוכל, יש מסעדות. לאוהבי שתיה, ברים. ועוד…
והפלא יגיע, כשהמדינה תשתחרר, ולאוהבי קנאביס יהיו קופי-שופס משלהם, וליד הקופי-שופס, קרפיות שמוציאות קרפ בגודל פיצה, ובחנות הבאה: ג’חנון 24/7.
יצירתיות תצבע את העיר באומנות וצבעים עזים בכל פינה. אווירה משוחררת יותר וחופשית תורגש מסביב. פחות לחץ, יותר נחת – בעיקר מבחינה תרבותית. עם לגליזציה תבוא פתיחת מחשבה ישנה, ותגיע פחות ביקורת שמפרידה דורות במחוזות עירוניים.
לדעתנו, כולם פשוט יהיו נחמדים יותר, ויהיה נחמד יותר – ברמה כלשהי.
מה שבטוח, שברגע שתגיע לגליזציה אבסולוטית, המון דברים ישתנו: מאחוזי פשיעה שירדו, כשסטלנים מחבקי עצים ואוהבי פיצה ונטפליקס יפסיקו להחשב כקרימינלים. ועד לעליה בהכנסות לעסקים קטנים, דרישה ליותר מקומות בילוי ויצירה חדשים, לקהל חדש ומשוחרר שלא צריך להתחבא. ויש המון היבטים כלכליים שהמדינה עצמה תרוויח מהם בפתיחת שוק חופשי.
ואיפה אנחנו עומדים מול העתיד המזהיר?
שאלנו את גדי, כי הוא הדובר.
“כל עוד קברניטי הרשות המחוקקת יהיו אנשים שמרנים, עתיקים, נטולי חזון ומעוף, הלגליזציה לעולם תהיה גזר-תעתועים לפני ציבור שוחרי החופש בישראל.” הוא אומר.
וזה גרם לנו לחשוב על ערוץ 1 שהיה הערוץ הכי מעלה ריח נפטלין שקיים. ואז באו צעירים, ממש פושטקים, פנקיסטים, אנרכיסטים, ללא כבוד, ללא אהבת ארץ אמתית – והפכו את אותו ערוץ 1, לערוץ הכי מגניב, איכותי ומעניין בישראל.
כן. אף אחד לא יוריד את הזקנים מהעץ, בגלל המון סיבות. ואולי בגלל שבראש ובראשונה הם לא רוצים לרדת, וכולנו משלמים את המחיר, בעולם בו אנשים סגורים ועקשנים שולטים בגבולות מי שנהיה, כי הם אומרים שהם יודעים טוב יותר.
שאלנו את גדי לגבי זה, כי יש לו דעות יפות לגבי הפוליטיקה.
וזה מה שהיה לו להגיד: “הפוליטיקאים מפחדים (שלא לאמר ביציהם רועדות) מהאפשרות שהאזרחים הישראלים יקבלו קצת נחת ואסקפיזם. הם צריכים אותנו כועסים ועצובים, דרוכים לקראת סבב שנאה נוסף בלופ האינסופי של המזרח התיכון.”
גדי לא אופטימי, הוא כן פרקטי. ואנחנו? מעדיפים להשאר אופטימים, הממשלות מתחלפות, ופרצופים צעירים שהיו ממלאים רחבות לפני כמה עשורים מוצאים את עצמם בין שורות הפרלמנט.
אז עד שנוכל לצעוד בגאון עם חיוך חסר בסיס ורעב קיצוני למשהו מתוק, תפנקו את עצמם בבאנג חדש לבית
לסיכום
אנחנו הולכים בכיוון הנכון, לגליזציה תקרה, אם עוד שנה או עשרים, זה כבר קצת קשה לדעת, בינתיים אנחנו נפסיד, באופן אישי כאינדבדואלים, ובאופנים רבים אחרים כחברה משגשגת.
הצד הטוב הוא שאנחנו צועדים בעקבות ארצות הברית וארצות מתקדמות אחרות, כשכל שנה, ניסיונות עולים וממשיכים לעלות לאישור הקנאביס בחוק. ובסוף אנחנו נצליח, והמציאות פה תהיה הרבה יותר נעימה וצבעונית.
עייפנו אתכם? לא משנה. בשביל זה יש לנו קונוסים מגולגלים מראש, תתעייפו כמה שאתם צריכים, רק תשכילו.
צמח קטן הפך את אמסטרדם למה שהיא היום, צמח קטן ומופלא. ובשביל הישראלים זה הוא היעד הראשון בתור ללכת להיגזר בו.
והכל בזכות דבר נפלא הנקרא לגליזציה. שאם נחשוב על זה רגע, לקחו לנו חופש, ואז מטפטפים לנו אותו חזרה, ואנחנו על טיל של שמחה. וזה הכי טוב שיש לנו כרגע מבלי להיכנס לבית סוהר, אז כן, אפשר לשמוח – גם אם זה אבסורד.
זה אמנם לא אופטימי, אבל זה כן פרק.
התוכן במאמר זה אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות או קבלת ייעוץ רפואי. קנאביס הינו סם מסוכן, כהגדרתו בחוק ובפקודת הסמים המסוכנים, אתר גוד סטאף אינו מעודד או ממליץ לצרוך כל חומר שאינו בחוק ולא יהיה אחראי על כל שימוש מסוג זה.
