כשמדברים על קנאביס, רובנו חושבים על התפרחות לעישון, שהן בלי ספק הפופולריות ביותר בעולם ובארץ, במיוחד בשנים האחרונות. עם זאת, יש נגזרות שונות וצריכת קנאביס היא לאו דווקא צריכה של הפרחים. אחת הצורות הפופולריות ביותר לצריכה מאז ומעולם לצד עישון הפרחים הוא שימוש בחשיש, חומר רך ומרוכז בגוונים של חום, צהוב ואדמדם. אז מה זה בכלל חשיש, איפה ומתי הוא הגיע לעולם, אילו סוגים קיימים ואיך בדיוק משתמשים בו? הנה כל מה שחשוב ומעניין לדעת בנושא.
מה זה חשיש?
חשיש הוא בעצם סוג של מוצר קנאביס מעובד, כלומר מוצר שעובר תהליך מסוים מפרחי הקנאביס כדי להגיע לתצורה שלו. הוא עשוי מהטריכומות של הצמח (שהן למעשה השערות הקטנות על הפרחים המכילות שרף, שבו נמצא החומר הפעיל של קנאביס) המצויות בעיקר על הפרחים של נקבות הקנאביס. החשיש הוא מוצק ומגיע בדרגות קשיחות וגמישות שונות והוא מתרכך במפגש עם חום. הצבע שלו הוא אדמדם חום עד שחור ולעיתים הוא גם עשוי להיות ירקרק או זהוב, בעיקר אם הוא מכיל חלקי צמח. יש זנים ספציפיים הידועים בכמות וריכוז משמעותי של טריכומות ועל כן הם מיועדים לייצור חשיש.
קצת היסטוריה
הדעה הרווחת כיום היא שמקורו של החשיש הוא במרכז אסיה, דהיינו באזורים הראשונים בעולם שבו נתגלה הצמח (ובאופן ספציפי יותר מאזור הרי ההימלאיה). החשיש נפוץ במהרה בעולם לאחר שסוחרים ערבים החלו לאסוף אותו ולהשתמש בו במסחר. מכאן הדרך הייתה קצרה להתפשטות לארצות צפון אפריקה, למזרח התיכון ולאחר מכן לדרום אסיה (בעיקר להודו ולפקיסטן).
החשיש וסגולותיו מוזכרים כבר בספרות היוונית והרומית העתיקה וכן בכתבים רפואיים מוסלמים קדומים. השימוש למטרות הנאה ופנאי החל בתקופת ימי הביניים. בעבר, מנהיגי דת מוסלמים ניסו להוקיע את השימוש בחשיש ולהשוות בכך את המעמד שלו ליין, אך הניסיון הזה כשל. בישראל בימי הביניים הייתה קבוצת לוחמים אכזרית שנהגה ללחום באויבים שלה תחת השפעת החשיש והם נקראו על שם החשיש – השאשינים, ומכאן נולדה המילה האנגלית למילה ״מתנקש״ – Assassin.
לאירופה החשיש הגיע איפשהו במחצית השנייה של המאה ה-18. לאחר שכוחות נפוליאון נלחמו במצרים, נחשף העם הצרפתי לחשיש וצריכה שלו נעשתה פופולרית במיוחד. במאה ה-20 הפופולריות של צמח הקנאביס עלתה, במיוחד סביב התופעה התרבותית של ילדי הפרחים בשנות ה-60. כיום, עם תהליכי הלגליזציה והכניסה של הקנאביס אל המיינסטרים, החשיש הוא מוצר קנאביס מקובל ומוכר. נכון, לא מדובר בביקוש אדיר כמו הביקוש לקנאביס בצורה הגולמית, אבל עדיין יש לו מקום של כבוד והרבה אנשים מעדיפים אותו על פני הפרחים.
שיטות שימוש
ניתן להשתמש בחשיש בדרכים שונות בהתאם לתצורה שלו. אלו הן התצורות הנפוצות:
- חשיש רך: החשיש הרך הוא חשיש בצבע כהה יותר, מחום כהה ועד לצבע שחור ממש. החשיש הרך מתגמש בקלות על ידי חום כף היד וניתן לעצב ולגלגל אותו בתור רצועה ארוכה ודקה שאפשר לגלגל בתוך ג׳וינט ממש כפי שהיא.
- חשיש קשה: החשיש הקשה מגיע בגוונים שונים של חום, החל מחום בהיר ביותר ואפילו צהבהב ועד לצבעים של חום כהה. את החשיש הזה נוהגים לפורר כדי למקסם את תהליך השריפה שלו בשימוש. יש הבוחרים לערבב את החשיש מהסוג הזה עם טבק או תחליף טבק. לחלופין ניתן לעשן חתיכות קטנות בבאנג או לאדות אותן במכשירי וופורייזר.
- חשיש לא טהור: צורה איכותית הרבה פחות של החשיש המעורבבת עם מדללים, חומרים מזהמים או חומרים פסיכואקטיביים אחרים. אפשר למצוא חשיש לא טהור בצורה קשה מאד או רכה מאד והוא לרוב לא מכיל כמות גבוהה של חומר פעיל. בדרך כלל מדובר בחשיש עם טעם חזק ומובחן, סכנת רעילות ממשית ומגע שמנוני. המדללים של חשיש לא טהור עשויים להיות חלקי צמח לא פעילים במקרה הטוב, ובמקרים הפחות טובים חומרים כמו אקמול, משחת נעליים, וזלין, טרפנטין, קפה טחון, שרף אורנים, מתאדון, אספירין ועוד. האיכות הירודה גורמת לאנשים להשתמש בכמות גדולה יותר כדי להגיע לתחושה וזה בהחלט מסוכן. יצרנים מפוקפקים עושים זאת כדי להגדיל את שורת הרווח.
סוגים נפוצים של חשיש
את החשיש נהוג בדרך כלל לקטלג לפי ארץ המוצא שלו, אך עדיין צריך לזכור שעשויים להיות הבדלים משמעותיים בין סוגים מאותו מקום. כמו כן, למרבה הצער עד היום החשיש עדיין נסחר במרביתו באופן לא חוקי, כך שלא תמיד אפשר לדעת מהיכן הוא הגיע ומי ייצר אותו. יחד עם זאת, על פי מאפיינים כללים ניתן בהחלט לקבל תמונה טובה על סוג החשיש. בואו נדבר על הסוגים הנפוצים ביותר:
- חשיש מרוקאי: מרוקו היא אחת ממרכזי ייצור החשיש הגדולים ביותר בעולם. יש שני זנים עיקריים מהם מפיקים בדרך כלל חשיש מרוקאי – חרדאללה ובילדיה. בשיטת המרוקאית הקלאסית מותחים פיסת בד המשמשת כפילטר מעל לקערה, מניחים על הבד את הצמחים היבשים ומתחילים לטפוח עליהם באמצעות מקלות עץ. בסיום אוספים את הטריכומות ודוחסים באמצעים מכניים פשוטים.
- חשיש הולנדי: החשיש ההולנדי זה דבר חדש יחסית, שהגיע לעולם בשל הביקוש של תיירים במדינה. הוא מיוצר בכמויות קטנות בקופי שופס במדינה, וקשה עד בלתי אפשרי להשיג אותו במקומות אחרים. החשיש מופק בטכניקה של סינון יבש עם כלים מודרניים שפותחו לצורך ייצור חשיש. הוא מיוצר מזני חממה הולנדיים, הצבע שלו בהיר במיוחד והוא יכול להגיע לריכוז גבוה במיוחד של THC, לפעמים עד כ-60 אחוזים.
- חשיש לבנוני: בלבנון ניתן למצוא גידולי קנאביס בכמה וכמה מוקדים שונים. החשיש הלבנוני מיוצר בצורה דומה ביותר לחשיש המרוקאי וההבדל המשמעותי הוא באופן הגידול של הצמח ובעיבוד שלו לאחר הקציר. ניתן למצוא שני סוגים עיקריים של חשיש לבנוני. לבנוני בלונד שמופק מצמחים שנקצרו בשלב מוקדם יחסית, ולבנוני אדום המופק מצמחים שנקצרו מאוחר וגם עברו חימום בתהליך הדחיסה.
- חשיש ערבי: החשיש המופק בטכניקה הנפוצה והמוכרת ביותר בעולם המוסלמי. בשיטה הזו מייבשים את הפרחים לאחר הקציר ומשתמשים בפיסת בד על מנת לסנן את הטריכומות מהצמח. לאחר התהליך דוחסים אותן למעין כדור או מגוללים אותן בצורה של אצבע (מכאן בעצם מגיע המונח ״אצבע חשיש״), לרוב על ידי חימום מתון.
- חשיש אפגני: אפגניסטן היא מוקד גדול מאד של חשיש בעולם. מרבית החשיש האפגני מיוצר מצמחי אינדיקה עם ריכוז משמעותי ביותר של טריכומות. על פי הערכות היסטוריות שונות, שיטת הסינון היבש המוכרת במיוחד בעולם הערבי התפתחה באפגניסטן. למעשה, עד סוף שנות השישים של המאה הקודמת ניתן למצוא שלל תיאורים של משפחות אפגניות מייצרות יחד חשיש לפרנסתם בשיטה הזו.
- הודי: החשיש ההודי ידוע יותר בשם ג׳אראס. החשיש הזה מכונה גם חשיש רטוב והוא מופק בטכניקה של גלגול הפרחים בכפות הידיים, הנחשבת לטכניקה העתיקה ביותר בעולם לייצור חשיש. בשיטה הזו, שלא כוללת שימוש בתמיסות שונות או באמצעים מכניים, נוצר חומר גולמי רך מאד שמתפורר בקלות. הסוג הזה המופק מצמחי הקנאביס הגדלים במדינה והוא סוג נפוץ במיוחד בקרב המטיילים בהודו.
איך מעשנים חשיש?
אז איך בעצם משתמשים בחשיש? יש כמה וכמה דרכים, בואו נעבור באופן מפורט על הדרך הנפוצה ביותר של עישון חשיש בג׳וינט ולאחר מכן נדבר בכמה מילים על אפשרויות נוספות:
- הכנת הקססה: השלב הראשון הוא הכנה של הקססה. אם מדובר בחשיש רך במיוחד, אין צורך לחמם אותו ואפשר פשוט לערבב אותו ידנית עם האצבעות יחד עם הטבק או תחליף הטבק שבו נשתמש. אם מדובר בחשיש קשה יחסית, אז יש צורך לרכך אותו דרך חימום. מומלץ לחמם עם קליפרים, מצתים המיועדים לכך שגם מאפשרים מקום ייחודי להחזקת החשיש כדי לחמם אותו. כשהוא חם יש לערבב כאמור עם טבק או עם תחליפי טבק ומומלץ לרכוש קססוניות שיאפשרו להכין את המיקס בצורה טובה ונוחה.
- גלגול הג׳וינט: כעת יש לנו תערובת של חשיש וטבק או תחליף טבק וכל שנשאר זה לגלגל אותה בג׳וינט שלנו. מומלץ לרכוש ניירות גלגול ייעודיים לעישון קנאביס, שהם לרוב גדולים וארוכים יותר, וגם לא כוללים מוליכים שישאירו את הסיגריה בוערת כאשר הג׳וינט מונח בצד. כמובן שחשוב להכין פילטר בגודל טוב שיאפשר גלגול טוב ודחיסות טובה. אם אתם לא כל כך בקיאים במלאכת הגלגול ולא מסתדרים עם הפעולה הזו, אפשר להיעזר תמיד בקונוסים מוכנים – פשוט שופכים את הקססה פנימה והג׳וינט מוכן.
- דחיסה: מכאן כל שנשאר זה לדחוס את הקססה כדי שהג׳וינט יהיה אחיד ומוצק. אפשר לעשות זאת באמצעות טפיחות עדינות של הג׳וינט על משטח מוצק מהתחתית שלו (מהפילטר בעצם) ואפשר לעשות זאת גם באמצעות דחיפה עדינה של הקססה פנימה בעזרת מקל כלשהו (טיפ של גוד סטאף: החלק הפנימי של המצית קליפר יוצא החוצה, אפשר לשלוף אותו ולדחוס באמצעותו. אם תרצו, תוכלו להשתמש בפוקר עץ לדחיסת החומר שיעזור לכם ליצור את הקונוס המושלם).
וזהו – כל מה שנשאר בנקודה הזו זה להדליק את הג׳וינט וליהנות מתחושת האופוריה הנעימה והייחודית של החשיש, שהיא דומה לתחושת של עישון פרחי קנאביס, אבל גם שונה במידה רבה.
את החשיש ניתן לצורך אגב גם בדרכים אחרות. ניתן כאמור לעשן אותו באמצעות באנג ואפילו לאדות אותו במכשירי אידוי.
בא לכם להכין לעצמכם בבית?
רוצים להכין בוף בבית לגמרי בעצמכם? כל מה שאתם צריכים הוא לקחת גריינדר טוב, שיש לו חלק נוסף של רשת, לאסוף טריכומות אבקנים בכל גריסה ולהעביר לדוחס אבקנים לפעולה האחרונה– והופ יש לכם בוף חשיש טהור משלכם. לא בא לכם לחכות?? כדאי להציץ על קופסאות הרשת שלנו בהם תוכלו לאסוף טריכומות אבקנים במהירות שיא.
סיכום
החשיש אולי יצא קצת מהכותרות בשנים האחרונות לנוכח הפופולריות הגוברת של פרחי הקנאביס, אבל האמת היא שזהו תוצר קנאביס נפלא ונהדר (כשמפיקים אותו נכון וכשאיננו מכיל תוספים ומדללים) שיש לו השפעה אופורית נפלאה ומיוחדת ואם אתם חובבי קנאביס, זה משהו שלגמרי כדאי גם לכם לנסות בהזדמנות.
התוכן במאמר זה אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות או קבלת ייעוץ רפואי. קנאביס הינו סם מסוכן, כהגדרתו בחוק ובפקודת הסמים המסוכנים, אתר גוד סטאף אינו מעודד או ממליץ לצרוך כל חומר שאינו בחוק ולא יהיה אחראי על כל שימוש מסוג זה.
